מה זה תורת הקבלה?

תורת הקבלה (חכמת הקבלה, תורת החן, תורת הסוד, פנימיות)

הנה חלק רביעי מתוך ארבעת החלקים שהתורה נחלקת הרמוזים בראשי תיבות פרד"ס שהם פשט, רמז, דרש, סוד, החלק הרביעי הזה אינו מתעסק בדינים הלכו או דרשות, אלה בעולם הרוחני בחוקים שבעולם הרוח בסדר מעמד העולמות הרוחניים בשמות הספירות המלאכים העולמות ובפקידם.

מה המקור לתורת הקבלה?

הקבלה הייתה תמיד עוד מזמן אדם הראשון, אך אין לנו דברים מסודרים מאותם תקופות, אפשר לאמר שהספרות הקבלית שאנו מתחילים ממנה היא מגילוי ספר הזוהר והלאה לאחר מכן יש את המקובלים שלפני האר"י כמו הרמ"ק (רבי משה קורדיברו) ועוד ומתקופת רבנו הארי אין לנו לסמוך אלא רק על גילוי הארי ושיטתו שזכה לגילוי אליהו ולימדו את כל תורת הקבלה בכוונה מכוונת שיגלה בעולם וכך הסכימו מן השמים כמו שאמר הרמ"ק לרבי חיים ויטאל תלמיד הארי, שאף על פי שהשיטה שלו של הרמ"ק היא אמת אך בשמים לומדים כשיטת הארי

ואחרי תוקופת הארי אפשר לאמר שהיו שני מקובלים  מרכזיים והם הרחמ"ל רבי חיים משה לוצאאתו ע"ה והרב הרש"ש הרש שלום שרעבי ע"ה והוא נחשב לבר סמכה כמו הארי ממש בתורת הקבלה ולא מצינו עוד מקובל שקיבל סמכות כמו הרשש, ומהרשש והלאה אין לנו יותר אלא הוא הבאר אשר ממנה ישקו כל העדרים,

ולאחריהם קמו עוד מקובלים מאוחרים יותר אך כולם המשיכו דרך הרש"ש או הרמחל או מעין שילוב של שניהם

חוץ מקובל אחד שפיתח דרך משל עצמו הוא הרב יהודה אשלג אשר שיטתו היא שיטה מחודשת שלא מצינו לה שורש קדום יותר וגם לא ידענו ממי הוא קיבל לכן רוב החכמים המקובלים מהדורות שעברו לא למדו בספריו לא חכם מרדכי שרעבי ולא חכם יצחק כדורי, נלע"ד משתי סיבות אחת כיוון שהוא חלק על הרשש בסוגיה מרכזית וקריטית בתורת הרש"ש בעניין מעמד הספירות הנקרא אורך ועובי וסיבה שניה כי אין לו לרב אשל"ג מקור לשיטתו וכל חידוש אינו מתקבל בחכמת הקבלה וזה אחד מן הסיבות שנקראת חכמה זאת קבלה שפירושו לקבל מחכם הקודם לך, אך יחד עם זאת מיותר לציין שהרב אשלג הינו חכם וצדיק עצום שמי יתן ואזכה להיות עפר תחת כפות רגליו בעולם האמת, וכל מה שכתבתי רק מצד האמת העובדתית של הדברים תורה היא וללמוד אנו צריכים

מי ראוי ללמוד קבלה?

העתקתי לפניך קורא נעים לשון הרב חיים ויטל עצמו

"עוד הקדמה למוהרח"ו זלה"ה אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונרטסים אלו לידו שיקרא הקדמה זאת ואם אותה נפשו לבוא בחדרת החכמה זאת יקבל עליו לגמור ולקיים כל מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא אליו היזק בגופו ונפשו ובכל אשר לו ולא לאחרים תחת רודפו טוב והבא לטהר ולקרב ראשית הכל יראת ה' להשיג יראת העונש כי יראת הרוממו' שהוא יראה הפנימית לא ישיגוהו רק מתוך גדלות החכמה ועיקר מגמתו בידיעה הזה יהי' לבער קוצים מן הכרם כי לכן נקראים העוסקים בחכמה הזאת מחצדי חקלא ובודאי שיתעוררו הקליפות נגדו לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא לבוא לידי חטא אפי' שוגג שלא יהיה להם שייכות בו לכן צריך ליזהר מהקלות כי הקב"ה מדרדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע וצריך הזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום בקש שלום צריך להיות רודף שלום ולא להקפיד בביתו על דבר קטן וגדול וכ"ש שלא יכעוס ח"ו:

וצריך להתרחק בתכלית הריחוק סור מרע:

א ליזהר בכל דקדוקי מצות ואפי' בדברי חכמים שהם בכלל לא תסור:

ב לתקן המעוות קודם שיבא לעוה"ב:

ג יזהר מהכעס אפי' בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל ועיקר:

ד גם צריך ליזהר מהגאוה ובפרט בענין הלכה כי גדול כחה והגאוה בזה עון פלילי:

ה בכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה':

ו גם יטבול בעת הצורך לו:

ז גם יקדש א"ע בתשמיש המטה שלא יהנה:

ח שלא יעבור כל לילה ויחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ויתודה:

ט גם ימעט בעסקיו ואם אין לו פרנסה כי אם ע"י משא ומתן יכין יום ג' ויום ד' מחצי היום ואילך ובכונה שהוא לעבודת קונו:

י כל דבור שאינו של מצוה והכרחי יהיה זהיר ממנו ואפי' דבר מצוה ימנע בשעת התפלה:

ועשה טוב:

א לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכונה כל אשר יוציא בשפתיו. ואח"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר יתעורר לעסוק בתורה:

ב ילך לבה"כ קודם עלות השחר קודם חיוב טלית ותפילין להזהר שיהיה מי' ראשונים:

ג קודם שיכנס ישים אל לבו מ"ע ואהבת לרעך כמוך ואח"כ יכנס:

ד להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות:

ה שלא להסיח דעתו מהתפילין בעת החפילה זולת בעת העמידה ועסק התורה:

ו צריך שיהי' עוסק בתורה מעוטף בטלית ותפילין:

ז לכוין בתפלה הכונות כמ"ש בע"ה:

ח שישים תמיד נגד עניו שם בן ד' אותיות הוי"ה ויזדעזע ממנו כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד:

ט שיכוין בכל הברכות בפרט בברכת הנהנין:

י צריך שיהיה עמל בתורה פרד"ס שנאמר או יחזיק במעוזי ואל יחשוב שיגלו לו רזי התורה בהיותו ריק כדכתיב יהב חכמתא לחכימין וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה זו מה שלא שמע מאדם שראוי לסמוך עליו וכאזהרת רשב"י וחבריו השגת החכמה תנאי הראשון צריך למעט דבורו ולשתוק כל מה שיוכל כדי שלא להוציא שיחה בטילה כמאמר רז"ל סייג לחכמה שתיקה גם תנאי אחר על כל  דבר תרה שלא תבינהו תבכה עליו כל מה שתוכל.

גם עלית הנשמה בלילה לעולם העליון שלא תשוט בהבלי העולם תלוי שתישן בבכיה ומרה ועצבות מגונה עד מאוד ובפרט להשיג חכמה והשגה אין לך דבר מונע ההשגה יותר מזה.

גם בענין השגת האדם אין לך דבר שמועיל כמו הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת ומורי זלה"ה עם היות שהיה לו חולי השבר שהקור מזיק לו עכ"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת:"

מי הוא זה אשר קורא את מה שכתוב כאן ולא יזלו עיניו דמעות על פחיתותנו ומיעוט ערכנו, מה אנחנו ומה חיינו, שאלתי את החכמים על עניין זה שאיך אנו לומדים ומלמדים בכתבי הארי והרשש והרי אנו יודעים בעצמנו שאפילו לחצי מהנ"ל עדיין לא הגענו?

והתשובה הרווחת היא שכל זה היה בתקופתם אך בדורות החלשים שלנו מספיק שאדם יהיה שומר מצוות (שומר שבת טהרת המשפחה מתפלל שלוש תפילות ביום, אינו הולך בגילוי ראש חלילה) קובע עתים לתורה ולומד גם פשט ולא רק סוד  ואינו חייב להיות אברך שתורתו אומנתו גם איש העובד לפרנסת בני ביתו העיקר שיהיה יהודי שומר מצוות

ועוד דבר למדנו מהרב יהודה פתיה בהקדמתו לספרו בית לחם יהודה פירוש על עץ חיים, שאם בא לשיעור קבלה תלמיד שאין אנו יודעים מה טיבו, אין לנו לדחותו כיוון שתורה היא לבד או תקרב אותו או תרחיק אותו, ועוד כתב שאם התחיל אדם לעסוק בחכמת הקבלה ובאו עליו יסורים יעשה תיקון הברית

אך ראוי לציין שכל זה אינו מדובר בלימוד ספר הזוהר אלא בלימוד כתבי הארי אבל לימוד ספר בזוהר ראוי לכל אדם איש או אישה ולכל גיל

 אסור ללמוד קבלה עד גיל ארבעים?

זאת דעת הש"ך ביורה דעה סימן רמ"ו סימן ו ולא נהגו כמוהו וצא וראה מה נהגו רוב ככל המקובלים שכבר בגיל עשרים ואפילו פחות התחילו בלימוד הקדוש הזה ועיין בספר פאת השדה שכתב בהקדמתו שהרב ששון מזרחי עבדיל עזיז ז"ל מחבר סידרת בספרים באתי לגני התחיל ללמוד כבר בגיל 14 בעיקר בחבורת החכמים של הרב יהודה פתיה ז"ל

 האם מותר לרווק ללמוד קבלה?

המנהג שלא, אך יש יוצאים מן הכלל היינו שאם הרווק דנן הוא למדן וירא שמים מרבים יהיה מותר לו ללמוד וכן ראינו בעיננו כמה רווקים שלמדו אצל מקובלי דורנו כמו הרב מרדכי עטיה שליט"א והרב ניסים פרץ ז"ל ועוד אחרים לא מעטים ואין פוצה פה ומצפצף

 האם מותר לנשים ללמוד קבלה?

אישה פטורה ממצוות תלמוד תורה וכן פסק הרמב"ם הלכות תלמוד תורה הלכה ראשונה, אך אין איסור על אישה ללמוד תורה ואם לומדת תקבל שכר, מכל מקום לעניין לימוד הקבלה יש לחלק, אם מדובר על לימוד בספר הזוהר זה בוודאי שמותר ללא פיקפוק, אך על לימוד כתבי הארי זה לא ראינו שנהגו ואם נשאל כמעט כל רב יאמר שאסור, אך יחד עם זאת אני כשלעצמי לא מצאתי איה מקום כבודו של איסור זה, וכבר היו נביאות בישראל, למעשה אין איסור מפורש אך אין מנהג כזה וזה נחשב לדבר "שאין דעת חכמים נוחה ממנו"

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>